מינוי מנהיגים ותכונותיהם 

בפרשת יתרו מתארים בדרך מרתקת כיצד יתרו חותן משה מייעץ למשה הנחיות במינוי שרים ודיינים לעמ"י שהם בעצם המנהיגים המובילים את העם נאמר: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע" (שמות יח, כא'-כב') ,תכונות מנהיגותיות עם יציאתם ממצריים שלפני מתן תורה.

מעניין שמשה מקבל עצה מיתרו-מאדם ולא מהקב"ה לקבוע איכותם של שופטי העם. מכך אנו למדים כי הנהגת עמ"י לדורותיו בדרכי התורה, נמסרה לקביעה ע"י בני אדם המה יחליטו מי יהיו המנהיגים.

אמנם, נדרשים ממנהיגים אלו שיהיו בעלי תכונות מנהיגות ברמה גבוהה-אך אלו הם כישורים אנושיים. ארבעת התכונות שנימנו- אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע מתייחסות בעיקרם לתכונות אופי, יושר והגינות. שהרי התורה -"לא בשמיים היא", התורה ניתנה לנו, לבני אדם כדי שנוכל ליישמה= ללמדה ולקיים מצוותיה.

התורה האלוקית איננה מקוימת בכוח ניסי, היא מופעלת ע"י אנשים בכוח הבנתם, תבונתם ומגמתם של אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע. מנהיגים המקבלים את התורה מרצונם והמה נכונים להנחיל תורה לדור הבא.

רבנו בחיי, מדגיש כי כל התכונות-המידות המוזכרות כלולות ב"אנשי חיל" הם צריכים להיות אמיצים, נחרצים, בעלי משמעות, אומץ לב, שיודעים הם להנהיג את העם. אך עליהם לשלב תכונות מוסריות להנהגתם -שונאי בצע.

וממשיך רבנו בחיי לדמותם בתכונות לאבותינו. בנוח נאמר- "איש צדיק תמים היה", באברהם, -איש תמים,ביעקב-איש תם, במשה- איש ענו.

מודגש ביתר שאת חשיבות מידותיו של המנהיג, כשם שהאילן אינו העיקר אלא הפרי.

הלמדנות חשובה מאוד בתורתנו, לתורה יש ערך רב, אך מה שקובע הוא התנהגות המנהיג, המוסריות שבו, מידותיו שהן לפי התורה.

בספר דברים (א' ,טו') כאשר משה מתאר מינוי הנבחרים הוא אומר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים נבונים וידועים המה יהיו שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות..".

לאחר שקיבלו התורה ובה מצוות שעליהם לקיים, מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, או אז עליהם לבחור מנהיגים יודעי תורה ודעת, בעלי 3 תכונות נוספות וחשובות ,חכמה, תבונה וידועים לציבור. מעבר לארבעת התכונות הראשונות הקשורות בעיקרן למידותיו של המנהיג, הפעם מוסיפים שלוש תכונות ברורות למנהיג, שיהיה חכם ונבון, למדן, מבין דבר מתוך דבר ,איש אינטלקטואל, כפי שמציין הרמב"ם החכמה- משמעותה הכרת האמיתות האלוקית. החכמה לדבריו היא השלמות העליונה.

אנו יודעים שמנהיגים שאין בהם חכמה והשכלה במוחם החלטותיהן תהיינה מוזרות, קשות וללא היגיון. לעיתים, החכמה של המנהיגים היא תנאי הכרחי עפ"י הרמב"ם כדי שהשפעתם של המנהיגים על מונהגיהם תהא נכונה ויעילה.

תכןנה נוספת ומשמעותית היא ..."וידועים" היינו המנהיג צריך להיות ידוע לציבור, מקובל על הבריות,מחובר לאנשים-עוזר ומסייע לחברים ,עליו לשווק עצמו כדי שיכירוהו, לזאת עליו להקצות זמן וחשיבה.

אנו מוצאים חכמינו ששואלים- מדוע משה לא מצא לנכון למנות שרים ושופטים כדי לסייע לו בהנהגת העם? מדוע המתין להצעתו של יתרו חותנו? משה- כשלוח האל ציפה אולי להוראה מבורא עולם כדי למנות מנהיגות מקרב העם. בא לו יתרו והבהיר למשה כי לא ייתכן שמשה יעשה הכל לבדו, "נבל תבול גם אתה, גם העם הזה, כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך" (יח',יז'-יח'). משה למד מיתרו כי גם הנהגה עפ"י הקב"ה- מותנית בהבנה אנושית וביישום באמצעות בני אדם. משום האדם שותף לבורא עולם. עלינו לאתר את הטובים בעלי התכונות -אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע, כדי שיתאימו ויהיו ראויים להנהיג את העם.שהרי התורה אינה מקוימת בכוח ניסי-שמימי אלא בעשייתם הממשית של בני אדם.

לא בכדי המצווה הראשונה שנתבקשו עמ"י לעשות מיד עם צאתם ממצריים הייתה קביעת ראש חודש, משימה שהוטלה על מנהיגנו אך עליהם להקשיב לעדויות האנשים. הקביעה תעשה בעצם ע"י אנשים מהעם. כלומר- אני שותפיו של הקב"ה בהמשך חידושו וקידומו של עולם, הכול מתוך אמונה והכשרת אנשים בלימוד תורה, בהתמדה ובשקידה שכל העשייה, החשיבה, היוזמה השו"ת יהיו מתוך תורת ישראל. הנהגה מתוך חוק ומשפט, מתוך תורת ישראל הנתונה לאנשים שבהתאם לכישוריהם האנושיים יבצעו תפקידם המנהיגותי לעילא. כך אנו מבינים היטב את המשמעות האדירה של חכמי התורה שבע"פ לדורותיהם. ארון הספרים היהודי שאין לו אח ורע בכל הכתיבה היצירתית שבעולם כולו, מבוסס על הרעיון של התמודדות עם תורת ישראל -הלכה למעשה בכל דור ודור.

הנצי"ב מוולוז'ין מתאר בפנינו תכונותיהם של משה ואהרון המנהיגים כפי שמצוין בסנהדרין (ו' עב') על משה נאמר ששפט עפ"י העיקרון "יקוב הדין את ההר" ללא פשרות אהרון לעומתו, "אוהב שלום ורודף שלום".

משה שהיה איש האלוקים איש ניסים היה מהיר משפט , היה יודע מייד היכן הדין נוטה וע"כ לא היה מצווה לעשות פשרה. אך כשירבו הדיינים מציין הנצי"ב הרי יעשו הם פשרות כדי להביא לשלום בין כולם.

אם ננסה לבחון היטב 4 התכונות המנהיגותיות שבספר שמות שממוקדים בעיקר על תכונות מידותיות ובהמשך להוסיף עליהם 3 התכונות הנוספות שבספר דברים שמתייחסים לחכמה החשובה שתהיה למנהיג שיהא שכלתן בעל אוצר בלום של יידע במוחו. הרי נבין שמאז ועד היום תכונות מנהיגותיות אלו תקפות וחשובות. יושר הגינות אמת אהבה בין אנשים בעלי הליכות עולם הוגנות.לימוד מתמיד של תורה ודעת במיצוי היכולת האינטלקטואלית ובהנחלת תורה לדור הבא.

אנו יודעים שמנהיגות משה מאופיינת הייתה גם בהקשבה לעם בשיתופם בחשיבה ובעשייה בעידוד ובאמפטיה לסובבים אותו בתכונות הענווה הידועה מאוד והאופיינית למשה אך זקיפות קומה אומץ הלב הנכונות להלחם עמידה על עקרונות הנחרצות בעמידתו בפני פרעה להוצאת כל עמ"י כולל נשים וטף המלחמות כנגד עמלק במדבר וההתמודדות אל מול העם שהפך מעבדים לבני חורין ובוויכוחיו עם הקב"ה כדי להיטיב עם העם.

משה הוכיח לנו במנהיגותו גם את חשיבות האמונה וקיום המצוות, האמונה בתורת ישראל הנצחית, אך יחד עם זאת בהתמודדות עם שאלות שאין הוא יודע את התשובות עליהן. משה מאמין בבורא עולם ומאמין גם בעצמו וביכולת שלו להנהיג ולהוביל את העם כולו אל כיבוש היעד הנכסף -הכניסה לארץ.

ברור למשה כי יש צורך לכל מנהיג שיהיו טמונים בו יעדים חשובים אך משה הבין שאין קיצורי דרך בהפיכתו של עם עבדים לעם משוחרר מעבדות- בן חורין. קיים תהליך של בניית עם הכולל קיום מצוות אך משולב עם סדר וארגון היציאה מהחנייה הייתה עפ"י שבטים, בסדר מופתי כשארון הקודש -במרכזם.

משה המנהיג מדגיש חשיבות האחדות אך תוך התייחסות לייחודיותו של הפרט, הבית, המשפחה, הקהילה והשבט.

רבנו בחיי מבהיר כי תורה ניתנה לכל עם ישראל לכל אחד ואחד שלא יאמר אדם אני בן תורה ורק לי נתנה תורה וכן כתוב" תורה ציווה לנו משה מורשה, קהילת יעקב"(דברים ל"ג, ד').

מפרשים רבים מתייחסים לנוסח עשרת הדיברות שנאמרו בלשון יחיד ולא בלשון רבים לפי שנעשו כולם אחד בנפש אחת. שכתוב "וייחן שם ישראל כנגד ההר" אך בהמשך נאמר גם ע"י חכמים בלשון יחיד -לפי שכל אחד ואחד מקבל את התורה כפי כוחו ונשמתו. אנו יודעים עד היום שלכל אחד כושר קליטה שונה, לכן אמר החכם מכל אדם "חנוך לנוער עפ"י דרכו" היחיד שונה מרעהו אך כולם יחד יוצרים עם אחד ומאוחד.

כ"א צריך לחוש יחיד אך חשוב, כל אחד צריך ללמוד לעשות ולקיים את כל דברי התורה.זו מצווה על כל אדם ללמוד תורה. שלא יאמר אדם דיה לתורה שתתקיים ע"י אחרים.

יהושע מתברך מספר פעמים בברכה מנהיגותית-"חזק ואמץ" הרש"ר הירש מסביר לנו-חזק- תתחזק בלימודיךשהרי כך תהיה חכם שלא יקרה מצב שבגלל עיסוקיך המנהיגותיים תהא עסוק ללא יכולת ללמוד..-.ואמץ- והיה מנהיג אמיץ אל מול המונהגים . כדי להנחיל תורה ומידות יושר והגינות וכן עזרה לזולת ולהתמודד מול מחלוקות יש צורך באומץ לב.

אנו רואים כי מינוי מנהיגים, התנהלותם האישית בהנהגת העם חשובה ביותר, המה המשפיעים הגדולים על הנתיבים הנכונים להוביל את העם, תכונותיהם של המנהיגים במידות ובחכמה תקפים הם מאז בניית העם היהודי ועד היום- בארצנו המובטחת הנצחית!

התכונות המנהיגותיות-הנלמדות בפרשה זו זהות במיגוון הפעילויות ,מנהיגים בתעשיה, באקדמיה במינהל,בהיי טק וכמובן במערכת החינוך צריכים להיות בעלי מידות ערכיות המשולבות בהכרח בחוכמה ביידע בתבונה.

מפקח ,מדריך ובודאי מנהל בית ספר חייבים לרכוש תכונות מנהיגותיות וכך מורה בכיתתו.שהרי המה הגורמים העיקריים בעיצוב פני הדור במידות ובחכמה.

אנו יודעים היום ויתר שאת כי מנהיגות הנוער מהווה את המודל החשוב ביותר בהשפעה על הנוער.כך שחובתנו -לפתח מנהיגות נוער בכל כיתה ובכל מוסד חינוכי החל מגן הילדים.

התכונות המנהיגותיות הנלמדות בפרשת יתרו לפני מתן תורה ואחריה -טרם כניסתם לארץ, מהווים מודל נפלא ליישום לדורנו בכל הרבדים.